F

מהסטודיו






הממלכה הקסומה שלי                         

את הסטודיו שלי החלטתי להקים כדי שיהיה לי מקום ליצור בו. בלי הסחות דעת  של  "אמא/איריס  בואי רגע..אני צריך עזרה..ובלי לחשוב על לנקות אחרי...פשוט לשבת ולפסל, לצייר, ולגרום לרעיונות לקרום עור וגידים..








אומנות ואני                                                         

ועוד קצת על עצמי- אני נושמת,יוצרת ומלמדת אומנות מזה 15 שנה עם ילדים ונוער ומבוגרים בגילאי 5 - 80,בתחומי הרישום הציור והפיסול. התענגתי להכיר את עולמם הפנימי של הילדים וראיתי את ההשפעה הנפלאה של הפיסול והציור על ילדים,את הסיפוק מהצלחתם ליצור בדיוק כפי שתכננו, את חיזוק הביטחון העצמי ואת היכולת לתת מעצמם לחבריהם..אם בעצה 







למה דווקא חוגי אומנות      

החודש הראשון כבר התאייד לו עם החום הכבד,החודש השני התחיל , השבוע הראשון שלו עומד להסתיים...נשארו לנו עכשיו כל הסידור,ההכנות,הקניות של: התיקים, הספרים והמחברות,יומנים קלמרים, להדפיס חולצות עם סמל ביה"ס ועוד ועוד כי שנת הלימודים בפתח...! 






מה יש באומנות שעושה לנו טוב           

למרות שיש הצדקה מוחלטת לכך שהתאיידתי..זה ממש לא רציני מצידי להיעלם כך  אז מעכשיו אני מתחייבת בפניכם עם יד על הלב להעלות פוסטים לעיתים קרובות יותר אז מה עשיתי בינתיים אתם שואלים? הממ..סיימתי לעצב 2 דירות ואת הבית של אמא. התחלתי את רצף הסדנאות שממלאות לי את כל ספטמבר אוקטובר ונובמבר..






מחשבות, חלומות, תוכניות     
כמו שאתם כבר יודעים,חזרתי ללמד בסטודיו במלוא הכוחות..עכשיו כשנתנאל כבר הסתגלה לגן ורכשה המון חברים וחברות חדשים. כבר יש בייביסיטר שהיא מחבבת (היא עדיין בתקופת מבחן..)שוב כל הימים וגם קצת מהערבים מתמלאים בחוגים וסדנאות..ובערבים אני כבר יושבת על תכנון שנתי של הרצאות וערבי מודל כמו שהיו פעם (לפני 3 שנים) שוב יזמזמו להם האובניים בשמחה.. וכני הציור ישאו בגאווה את הקנווסים..






אתנחתא לנשמה      

בחודש האחרון הסטודיו הגיע לקצה גבול היכולת שלו.. תילי תילים של כלים במצבי ייבוש שונים,לצד עבודות התלמידים כיסו כל משטח אפשרי. תנורים מולאו עד אפס מקום, והופעלו 3 פעמים בשבוע..המון רימונים, צלחות פסח, וברכת הבית (לא חמסות!) נעטפו ונארזו בקפידה בפצפצים למשלוח לחו"ל, שלא לדבר על הימים שבהם עד השעות הקטנות של הלילה הכנתי כלים... 



החלטות                                                
את ההחלטה לרענן ולשנות תדמית לעסק שלי עשיתי כבר לפני כשנה, במהלכה התחלתי את המחקר האישי שלי לגבי מהותו, הרכבו ומאפייניו. זה לא היה פשוט עבורי מעצם היותי רב תחומית, כל דבר נפלא בעיני, כל דבר מסקרן, ולכל יצירה כבוד ראוי..!למה רציתי? כדי לרענן.. להקפיץ ..ו כי הייתי צריכה את זה!!





מתנה שהיא אני וכל כולה נתינה

אני אוהבת את הים. תמיד אהבתי אותו, לחוש את החול מתחת לרגלי ובין אצבעות ידיי, להתמסר
לרוח שתמיד סותרת את שיערי, לצפות בשקיעה
הורדרדה, לאסוף מלוא כף יד צדפים וחלוקי אבן
מיוחדים, ואין, אין על הרוגע שמלווה אותי גם
ימים ושעות אחרי. 




סדנת גופי התאורה חלק ראשון 
אתחיל במשפט שאני מאמינה בו בכל רמ"ח איברי,
ותמיד מקפידה לחזור ולומר אותו לתלמידי לפחות פעם בחודש, למה?  כי אני רוצה שתאמינו בו, שבסופו של דבר זה יחלחל.. ואז תבינו שכל אחד יכול להיות אומן יוצר!! לא אוכל להמשיך בלי לומר עוד כמה מילים על החימר  שאומנם הוא כחומר ביד היוצר אבל לא מרנין בחוסר צבעוניותו, בנקודת זמן זו בה כל העולם ואשתו מוצפים באימג'ים בעלי צבעוניות מופלאה, הצילומים שיוצגו בפוסט זה הם מונוכרומטיים...



טכניקות צביעה - חלק שני 

זוכרות את פוסט גופי התאורה הראשון?
אני יודעת, עברו להם מאז יום, יומיים, שבוע ,
חודש.. טוב, נסכים על זמן מה, בינתיים הספקתי
כבר להעביר  2 סדנאות כלים יפים בעקבות פוסט
הספלים הממכר..שאם עדיין לא קראתן הנה הקישור פה .
ותיכף תוכלו לקרוא את חלקו השני והצבעוני, קבלו פוסט
מטריף חושים ומלבב עיניים של טכניקות צביעה. 
אבל
לפני כן, אני חייבת לשתף אתכן בתהליכים שקרו עד
לשלב הצביעה, כדי שתבינו את המושג "דחיית סיפוקים" 



תכשיט על המשקוף 

הרבה מאוד מפרויקטי העיצוב שלי כוללים עבודות
אומנות שלי בפועל- כבר כתבתי על כך פה  בעבר,
עניין שתמיד נותן את תוצאת ה- WIN-WIN המיוחלת, ובדרך כלל גם מוזיל עלויות - אם אלו גופי תאורה שאני מייצרת בהתאמה אישית או ציור/ פסל שלי שמוצא את מקומו בפינת האוכל/ סלון/ כניסה, גם את מיומנות התפירה שלי אני רותמת לטובת עיצוב החלל, ...
הפעם אתן לכן הצצה בתמונות לבתי-מזוזה שהכנתי לבית שעיצבתי לאחרונה. הבית הזה שבה את ליבי, יותר נכון בעלי הבית, והרגשתי צורך להכין להם משהו מיוחד שיפאר את ביתם. זו תהיה השקה ראשונה לבית-המזוזה, המעטר את משקופי הבית ושנראה כמו תכשיט יקר ואלגנטי.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה